הבונים החופשים
ארגון הבונים החופשיים
ארגון הבונים החופשיים הוא מסדר אחוותי הדוגל בקידום האידאלים של אחווה חברתית, עזרה הדדית, צדקה ומוסר, כנובעים מכוח עליון.
הבנייה החופשית מיוסדת על עקרונות נעלים ומכוונת להקנות לפרט ערכים אנושיים מוסריים שאותם הוא אמור ליישם לתועלתו, לתועלת משפחתו, הקהילה והמדינה בה הוא חי ולתועלת החברה האנושית כולה. המסדר פועל להידוק קשרי האחווה והסולידריות בין כל חבריו המוכרים זה לזה כ'אחים' ומאוגדים בסניפים הנקראים 'לשכות'. ארגון הגג המאחד את הלשכות בכל מדינה בעולם נקרא בשם "הלשכה הגדולה". ניתן לכנות את הבניה החופשית: פילוסופיה מוסרית לפרט. פילוסופיה זו, המכילה את עקרונות המוסר, עושה שימוש בכלי העבודה של הבנאים העתיקים, המעשיים, ובניין בית המקדש של שלמה, שבבנייתו עסקו בני עמים שונים למען מטרה נעלה אחת, כסמלים ללימוד עקרונותיה.
הבניה החופשית מעודדת נאמנות לשלטון המדינה, ציות לחוקיה ולשופטיה. היא מעודדת את האחים לפעול על פי עקרונותיה, אך לא על חשבון צרכי משפחתם, פרנסתם וחובותיהם האזרחיות. המסדר שואב את מקורותיו מלשכות הבנאים המעשיים, שהקימו ובנו את הארמונות והקתדרלות באירופה לפני יותר מארבע מאות שנה ואשר דגלו בערכי מוסר גבוהים ועזרה הדדית בחיי המעשה והרוח. המסדר במתכונתו הנוכחית – המודרנית, נוצר בשנת 1717 באנגליה עם התאחדותן של ארבע לשכות גדולות שונות ללשכה אחת גדולה ומאוחדת עד היום.
במתכונת זו נפוץ המסדר ברחבי העולם היום. במסדר העולמי של הבונים החופשיים, שהוא הוותיק והגדול מבין המסגרות של אחווה חברתית, קרוב לעשרה מיליון חברים ללא הבדלי דת, גזע, לאום או מעמד.
לשכות הבונים החופשים
לשכה של בונים חופשיים מהווה מסגרת פרטית, אך לא סודית. האידאלים והמטרות של המסדר ידועים ומתפרסמים בגלוי בעיתונות ובספרות. כתובות הלשכות בארץ ובעולם ידועות ומסומנות על ידי סמל המחוגה ומד הזווית. אחי המסדר נפגשים באופן קבוע בלשכותיהם לשם לימוד והתעמקות בפילוסופיית הבנייה החופשית על ידי טקסים, הרצאות, ופעולות למען הקהילה במסגרות וולונטריות שונות.
לאורך ההיסטוריה, נמנו עם אחי המסדר בעלי שם רבים ומפורסמים מכל תחומי העשייה והרוח, ביניהם מוסיקאים כגון מוצארט, ז'אן סיבליוס, פרנץ ליסט, פיל קולינס, ריק ווקמן. אנשי רוח וספר כגון גוטהולד אפרים לסינג, מארק טויין, רודיארד קיפלינג, ארתור קונאן דויל, רוברט ברנס, אלכסנדר פושקין, היינריך היינה, יוהאן וולפגנג פון גתה, והפילוסוף ווֹלטֶר. מדינאים כגון ווינסטון צ'רצ'יל, ג'ורג' וושינגטון, דאגלס מקארתור, בנג'מין פרנקלין, פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה, והמלך חוסיין. שחקנים ואומני במה כגון: הארי הודיני, קלארק גייבל, פיטר סלרס, ואפילו מייקל ריצ'ארדס, מדענים ופורצי גבולות במדע כגון בנג'מין פרנקלין אלכסנדר פלמינג, ג'ון גלן, באז אולדרין ורבים אחרים.
מי יכול להיות בונה חופשי?
מאידך, הבניה החופשית מתגאה בכך כי היא מהווה במת מפגש ותחת כנפיה נפגשים אחים מכל קצוות האוכלוסייה ומכל שכבות העם. בעלי מלאכה ומקצועות חופשיים כאחד. לבניה החופשית יכולים להצטרף גברים מגיל 21 ומעלה, אשר בחרו בכך מרצונם החופשי ומאמין באלוהים. אדם הרואה עצמו כמתאים להתקבל למסדר יכול לפנות אל הלשכה הקרובה לאזור מגוריו, או למשרדי הלשכה הגדולה בארץ בה הוא חי.
הבונים החופשיים בארץ ישראל
עדויות לקיומה של הבניה החופשית בארץ קיימות משנת 1868 תחת חסויות של מדינות זרות. "הלשכה הלאומית הגדולה בישראל" הוקמה בשנת 1933. הגוף המאגד תחתיו כיום את כל לשכות הבונים החופשיים במדינת ישראל ומייצג אותם כלפי העולם נקרא 'הלשכה הגדולה במדינת ישראל של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים' שהוקם בשנת 1953. תחת גוף זה פעילים כיום כ-1000 אחים, בני דתות שונות (יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים), דוברי תשע שפות שונות (עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, תורכית, רוסית ורומנית) והמשתייכים לכ-50 לשכות שונות הפזורות ברחבי הארץ.
למען הקהילה
עיקר פעילותו של המסדר מתרכזת בעשייה למען הקהילה, במעורבות אישית של האחים וגם בתרומות כספיות למטרות אלו, על ידי קרנות ועמותות השייכות ללשכות המסדר. הפעילות המעשית של האחים בלשכות מתבטאת בתחומים שונים כגון: תמיכה בילדים ונוער במצוקה, בעלי נכויות, חיילים, בתי אבות, בתי חולים, בתי סוהר, מלחמה בסמים, טיפוח סביבתי, חלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים ותמיכה במשפחות נזקקות. במבנה הלשכה הגדולה בבני ברק ישנם ספרייה מסונית ומוזיאון המכיל מוצגים הקשורים להיסטוריה של הבנייה החופשית בארץ ובעולם ולתרבות החומרית של הבונים החופשיים. במוזיאון, בספריה ובארכיון ניתן לבקר בתיאום.
