פנים רבות לבניה החופשית, אך היא בראש ובראשונה ארגון אחוותי, מקום בו אנשים מוצאים שותפים לערכים ונפגשים עמם "על הפלס" – באותו מישור, שווים ללא תלות ברקע, במוצא ובמצבם הכלכלי.

ועם זאת, הבניה החופשית היא גם מערכת של ערכים המיוצגת באמצעות סמלים שנלקחו מעולם הבניה, ואשר אמורים, בדרך סמל, לכוון אל המוסר. הבניה החופשית, כאירגון, גם קיימת באופן רשמי מעל ל-300 שנה ולה שורשים קדומים אף יותר, יחד עם "מיתוס מכונן" המוביל עוד לימי שלמה המלך ובניית בית המקדש.

אל כל היבט במערכת הזו, ובהיסטוריה הארוכה של הבניה החופשית, ניתן להתבונן לעומק ולהציע ניתוחים שונים – החל מפרספקטיבות שונות לניתוח הרובדים השונים בסמלים או תהליכים היסטוריים וכלה בגישות אקדמיות, ישירות יותר, בהן ניתן לקבל פרשנות מחודשת אל העולם העשיר של הבניה החופשית.

אל כל אלה מצטרפת העובדה כי כל כולו של "המיתוס המכונן" של בניית בית המקדש בתקופת שלמה המלך מתרחש כולו בארץ ישראל, בירושלים, ושורשיו מגיעים מן הטקסט החשוב ביותר בשפה העברית – הלא הוא התנ"ך.

הבניה החופשית בשפה העברית קיימת כבר כמעט מאה שנים, אך רק עתה אנו פועלים לממש את הפוטנציאל הרב הגלום בעובדה שכאן, במדינת ישראל, ישנם בונים חופשיים ששפת האם שלהם, והמרחב שבו הם חיים, זהים לאותן דמויות העומדות במרכז סיפור בניית מקדש שלמה – ובראשם שלמה המלך עצמו, חירם מלך צור, חירם אבי (שאמנם שניהם היו פיניקים, אך הפערים בין השפות היו מינוריים) והפועלים עצמם.

לשכות מחקר קיימות במדינות רבות על-פני הגלובוס, ומטרתן היא אחת: להרחיב את היריעה של הידע המאסוני באמצעות מחקרים איכותיים, והפצתו בקרב האחים. אנו, חברי לשכת המחקר במדינת ישראל, מרגישים מחוייבים להפיץ את הידע המאסוני לא רק בקרב האחים כאן בארץ, אלא בעולם כולו, שכן כאן, בארץ ישראל, חיו ופעלו הדמויות שעמדו במרכז סיפור המסגרת של הבניה החופשית בפרט, ושל התנ"ך – הוא הברית הישנה, בפרט, ומכאן הופץ האור המאסוני לעולם כולו.